<h1>ספר כריתות לרבינו שמשון מקינון — לשון לימודים שער הראשון</h1>
<h2>דף ד.</h2>
שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין, ומוקמינן להו אדינייהו ולא ילפינן משני כתובים, אבל אינו ר"ל דילפינן להיפך, וכן משמע לפירש"י סוף פ' ב"ש בזבחים (מ"ו ע"א) גבי, משום דהוי תרומת הדשן ועגלה ערופה שני כתובים הבאים כאחד וכו' ודוק ותשכח ושני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין ר"ל אפילו בג"ש, כדמשמע פרק איזהו מקומן (נ"ד ע"א), אמר אביי למה לי דכתב רחמנא סביב בעולה סביב בחטאת הוו להו שני כתובים הבאים כאחד כו', אע"ג דיש ללמוד בג"ש זריקה זריקה מעולה ואיכא מ"ד מלמדין פרק יש בכור לנחלה (בכורות מ"ט ע"א), מאי טעמייהו דרבנן גמרינן חדש חדש ממדבר עד ורבי עקיבא מספקא ליה, מדאיצטריך למכתב ומעלה גבי ערכין ולא גמרינן ממדבר הוו להו שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין, או דילמא כי אין מלמדין לעלמא אבל לגופייהו מלמדין משום הכי מספקא ליה, אבל שלשה כתובים הבאים כאחד לכ"ע אין מלמדין באים כאחד, דיכילנא למימר וליגמר זה מזה וליכא פירכא. ולי אני הקטן נראה טעמא דמ"ד שני כתובים הבאים כאחד מלמדים משום דס"ל דאיכא למימר מילתא דאתיא בבנין אב טרח וכתב לה קרא, כמו שאנו אומרים בריש קידושין (ד' ע"א) גבי ק"ו מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא וכן בבנין אב או בהיקש כדאיתא פ' איזהו מקומן (מ"ט ע"ב) דאמרינן ניחא ליה דכתביה בגופיה מדאקיש ליה אקושי, ולמאן דאמר אין מלמדין לית ליה הך סברא רק בק"ו לבד, דלא חשיב כמו שני כתובים מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא, אבל בג"ש לא אמרינן הכי כדמוכח שמעתתא התם וע"ש ותמצא נמצא דאמרינן מילתא דאתיא בק"ו או בבנין אב או בהיקש טרח וכתב לה קרא, אבל בג"ש לא אמרינן הכי, ונראה הטעם דבכל אלה ליכא יתורא דקרא, לבד ג"ש דאיכא הפנאה לכל הפחות מצד אחד דאי לאו הכי משיבין, וניחא אפילו אי אמרינן היקש עדיף מג"ש למבין.
מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא פ"ק דקידושין (ד' ע"א) גבי תושב ושכיר. ובפ"ק דזבחים (ז' ע"ב) הקשו בתוספות, למה לי עיכובא בשאר עבודות בין בשינוי קדש בין בשינוי בעלים גבי חטאת, לא לכתוב עיכוב רק באחד מהם או בזביחה או בשאר עבודות, ונאמר מה שלמים לא חלקת בין זביחה לשאר עבודות למצוה אף חטאת לא תחלוק בין זביחה לשאר עבודות כדאמרינן לעיל גבי פסח, ותירצו דמילתא דאתיא בלא חלקת טרח וכתב לה קרא. וכן בפרק איזהו מקומן (נ"ב ע"א) גבי ומה מי שאינו נכנס דמה לפנים וכו' יכול יעכבנו עד ישפך, וצריך לומר מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא, דהא ילפינן יסוד מק"ו וכתב גם כן קרא, ולולא קרא דישפך הוה אמינא דשירים מעכבים משום דקרא כתיב וילפינן מק"ו והוה אמינא דקרא לעכב, וישפך דכתב רחמנא למימר דלא מעכב ואיצטריך למימר דקרא לחנם אתא, אלא מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא.
<h2>דף נז:</h2>
אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ר"ל היכא דלא אשכחן למעט שני מיעוטים, כי הא דברייתא דר' אליעזר (מדה ד'), אשכחינן מיעוט אחר מיעוט דכולהו למעוטי, מן הבקר ומן הצאן וגו' להוציא את הרובע ואת הנרבע, וכן זאת היא העולה הרי אלו ג' מיעוטי וכהנה רבות, הכי נמי כמה ריבויין, גבי אם עלו לא ירדו מרבה הרבה דברים מריבוי אחר ריבוי, וקאמר מרבה אני אלו שהיה פסולן בקודש, וכן גבי כל כהן שאינו מודה בעבודה פ"ג דמנחות (י"ח ע"ב) ובקידושין [נ"ז ע"ב] ובהרבה מקומות, וכן תקריבו, שהוא ריבוי מלמד שהיא באה בנדבת שנים, וכן קרבנכם, ריבוי מלמד שהיא באה בנדבת צבור וכו' בתחלת תורת כהנים, ולא אמרינן אין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט, וגבי ריבויין שילהי פרק ד' וה' (ב"ק מ"ד ע"ב) שור שור שבעה וכו' לרבות ששה דברים כדמפרש התם.
